משבר הקורונה האיץ את "המהפכה הדיגיטלית" (1)אשר תמשיך להשפיע על חיינו ככל הנראה גם לאחר שהמשבר יחלוף.
ארגונים רבים ובעיקר נותני השירות נאלצו להתארגן עקב המצב למתן שירותים באמצעות המִרְשֶתֶת.

המציאות החדשה שזימן וירוס הקורונה

משבר הקורונה האיץ את "המהפכה הדיגיטלית" (1)אשר תמשיך להשפיע על חיינו ככל הנראה גם לאחר שהמשבר יחלוף. ארגונים רבים ובעיקר נותני השירות נאלצו להתארגן עקב המצב למתן שירותים באמצעות המִרְשֶתֶת.
שוק העבודה עבר בחלקו ל "עבודה מרחוק", כמו גם מרכזי הלמידה מגן הילדים ועד האקדמיה –שעברו ל "למידה מרחוק", חברות רבות פיתוח טכנולוגיות חדשות המותאמות לאתגרי התקופה(2).

 

 

02.
העולם ב" יום שאחרי ", לא יראה דומה במספר תחומים ומרכזיים לעולם שאנו זוכרים לפני פרוץ המשבר .
נשאלתי לאחרונה במספר הזדמנויות האם לדעתי המשבר עשה טוב או רע לעולם החינוך וההשכלה?
התשובה לשאלה הנ"ל מורכבת מספר רובדיים, עדין אין לנו תשובות חלוטות באשר להשפעת המשבר על עובדי ההוראה והלומדים, או לשאלת "מיליון הדולר" בנוגע ליתרונות וחסרונות הלמידה מרחוק על פני למידה פרונטלי. שאלה שמרבית אנשי המקצוע תמכו חד משמעית לפני המשבר בצורך בלמידת תמהיל(3)  אבל גם המושג הבסיסי של "תמהיל הלמידה " נידרש ל"מתיחת פנים " חידוש והתאמה בהתאמה לימים אלו.
אין ספק שהלמידה במובנה הרחב ששינתה את פניה בעידן הקורונה .נושאים רבים דורשים חשיבה ובחינה מעמיקה, אבל אם יש תחום בו אני חש בטוח מספיק לומר שיש כאן הזדמנות לשינוי מהמעלה השנייה(4) זהו תחום המבחנים המתוקשבים .
במאמר זה אשתף בתובנות שלי מהשנה האחרונה במהלכה עסקתי לא מעט בהקמת מערכת מבחנים בעבור ארגונים שבחרו או נאלצו להתמודד עם המעבר ממבחני נייר ועיפרון למבחן מתוקשב, לצרכי הסמכת בעלי מקצוע ו/או בחינת לומדים במנעד רחב של תחומים וגילים .
מבקש להדגיש את ההזדמנות העומדת בפנינו בעת הזו ולתת על " קצה המזלג " כמה עצות באשר לאופן שבו למיטב ניסיוני בתחום נכון לבצע את התהליך .
ריענון קצר באשר לתכלית לשמה נועדו המבחנים, על פי הגדרתם (5) :
"מבחן, בחינה או מבדק הוא כלי מדידה או תהליך שיטתי שנועד לבחון תכונה (כמו: טיב הידע או הביצוע, כישורים, אופי) של אדם בתחום מסוים, לרוב באמצעות שאלון עליו הוא נדרש לענות בזמן מוגבל. טיב הביצוע יכול להימדד ביחס לביצועי שאר האנשים או ביחס לחומר הלימודי, על פי קריטריונים קבועים מראש ".
המבחנים על פי מודל הערכת הדרכה הוותיק והנפוץ של (6) Donald Kirkpatrick נכללים ברמה השנייה של המודל (" "Learning),רמה הבוחנת את השינוי אצל הלומד בעקבות הלמידה- בידע, במיומנות או בתפישה, האם הלומדים הבינו את הנלמד ובאיזה מידה רכשו ידע, כישורים או מיומנויות חדשים ?. אף שסוגית הצורך במבחנים ובציונים ובחלופות אפשריות הינה סוגיה מעניינת ומרתקת בפני עצמה ,לא נדון בה במסגרת מאמר זה .

ההזדמנות 

משבר הקורונה אכן האיץ את היקפי השימוש במִרְשֶתֶת בישראל,  (7) מגמה שתימשך כפי הנראה גם בחלוף המשבר. המהפכה הדיגיטלית ועידן המידע שבא בעקבותיה ימשיכו ככל הנראה לצבור תאוצה במהלך השניים הבאות .
הרשת זמינה יותר מתמיד – חברות הטכנולוגיה וארגונים ממשלתיים ובין לאומיי משקעים סכומי עתק בשיפור רוחב הפס ומהירות הגלישה (לדוגמא –טכנולוגית G-5) .
בשוק מגוון רחב של מערכות ניהול הדרכה הכוללות גם מחוללי מבחנים , הטכנולוגיה השזורה במערכות אלו כוללת שימוש במדיה דיגיטלי כמו: תמונות / תרשימים /מפות /קטעי סאונד /וידיאו ,מערכות ניתוח נתונים בשילוב AI ועוד.
היכולת לבצע קפיצת מדרגה בכל הקשור לרמת הבחינה עשויה להשפיע באופן חיובי גם על רמת הלמידה , המבחן המתוקשב מעניק לכותבי המבחנים ארגז כלים נרחב המאפשר להם לפרוץ את המסגרת הקיימת ולצאת מחוץ לקופסא.
לנבחן המשתתף במבחן מתוקשב מתאפשרת חווית למידה ובחינה מעניינת, מאתגרת ,הוגנת יותר לצד הזדמנות להתמודד עם שאלות ברמות חשיבה גבוהה כמו יישום , יצירה והערכה .. (8)
ביצוע מבחנים מתוקשבים מאפשר ניטור ובקרה אחר רמת ואיכות המבחן (9) בנוסף ליכולת להצביע על נקודות חוזקה וחולשה אצל הלומדים ,המערכת מאפשרת להציג מספר רב של דו"חות ובהם: מקדם האבחנה(10) , מקדם היעלות, וכמובן גם את מִשְׂרַעַת(11) הציונים, מהנתונים המתקבלים ניתן ללמוד על איכות ויעילות המבחן, ניתוח אפקטיבי של הנתונים מאפשר לשפר ולדייק את המבחן ,לבחון את הנחות היסוד לתכנון המבחן ולהשפיע במידת הצורך על תמהיל המבחן (12).
הזדמנות נוספת שמערכת מבחנים מתוקשבת מעניקה לנו הינה היכולת למזער באופן ניכר הטיות בהערכה שמקורן בהטיות הקוגניטיביות שהן חלק בלתי נפרדת מכל תהליך הערכה אנושית(13) . מקור הטיות אלו הינו על פי רוב תולדה של השפעות זרות כמו – אפקט הילה, אפקט פיגמליון, דעות קדומות, סטראוטיפים ועוד ..בדיקה דיגיטלית של מבחן מצמצמת לכדי אפס את ההטיות הנ"ל –ובכך מובטחת הגינות והוגנות בתהליך בבדיקת המבחנים .
רווח נוסף וחשוב מהתהליך הינו החזר השקעה (ROI ) (14) וחסכון בתקציב התפעולי הנידרש לביצוע בחינות והסמכות לאורך זמן. השימוש במערכת ממוחשבת חוסך עלויות רבות בזכות צימצום ניכר בלוגיסטיקה הכרוכה בהדפסה ושינוע המבחנים , במרבית הארגונים והתחומים ניתן לחסוך עד 100% מהמשאבים הנדרשים לבדיקה אנושית של המבחנים .

" קופצים למים  "– במה זה כרוך?  

ארגון החפץ להצליח בתהליך הכניסה לעולם המבחנים מתוקשבים נידרש להיערך במספר תחומים מרכזים כדלהלן :
1. תשתית טכנולוגית
• חומרה –התאמת השרת הארגוני/ המארח והתאמת ציוד הקצה המשמש את כותבי המבחנים והנבחנים עצמם למבחנים מרחוק.
• תקשורת – הבטחת קיומו של תווך תקשורתי יציב המאפשר לקיים את המבחן ללא הפרעות/ ניתוקים וכד'.
• בחירה "בשׂוֹם שֶׂכֶל " של מערכת הדיגיטלית המתאימה ביותר לצרכי הארגון, מומלץ לאחר אפיון ודיוק הצורך, לא תמיד חלופה היקרה ביותר הוא זה שהארגון צריך.
• "טוהר הבחינה "– קיים מגוון רחב של שיטות ומערכות טכנולוגיות (15) ,המאפשרות לפקח על "טוהר הבחינה " ולצמצם במידה ניכרת את הסיכונים בתחום ,אם זאת נידרש שלא לפגוע המרקם השברירי שבין הרצון לשמור על טוהר הבחינה והסכנה לפגיעה בצנעת הפרט .
• אבטחת מידע (16) – מערכת מבחנים פרוצה ושאינה מוגנת כַּיָּאוּת –יוצרת סיכון רב לדלף של המבחן ופרטים אישים של הנבחנים .

2. הכנת המבחנים
• אוריינות דיגיטלית (17) – יש לוודא רמת שליטה מתאימה של כותבי המבחנים ושל הנבחנים לדרישות המערכת.
• מתודולוגיה – מומלץ לכתוב את המבחנים (18) על פי תורת המבחנים ובאופן שיאפשר למצות באופן מיטבי את הפלטפורמה הדיגיטלית שנבחרה על ידי הארגון .
• ניהול השינוי – כמו בכל תהליך הדורש שינויי יש לנהל את התהליך – רבים מקרב המורים ומחברי המבחנים עלולים לתפוס את מעבר למבחנים ברשת כסוג של איום.

3. למידה ושיפור ביצועים
• מערכת מבחנים מאפשרת למידה ארגונית ושיפור ביצועים החל מרמת המבחן הבודד ועד הרמה הכלל ארגונית – מיצוי התהליך מצריך יצירת פתיחות ארגונית ואימוץ תרבות של למידה ושיפור ביצועים.

סיכום

המעבר למבחנים מתוקשבים אינה רק החלפת דף המבחן והעיפרון במסך המחשב ובמקלדת. המעבר למערכת מבחנים ברשת יוצרת הזדמנות לעלית מדרגה משמעותית ביותר באיכות הלמידה והבחינה, כניסה נכונה לעולם הבחינות ברשת עשויה להניב לארגון תועלות מרובות לאורך זמן .

  1. המונח המהפכה הדיגיטלית מתייחס למעבר מטכנולוגיה אלקטרונית-אנלוגית לטכנולוגיה דיגיטלית אשר החל בשנות ה-80 של המאה ה-20 (ויקיפדיה )
  2. כמו מערכת Microsoft Viva שנחשפה בפברואר 21 (צ.ו)
  3. Blended learning / למידה היברידית.
  4. שינוי ממעלה שנייה הוא שינוי מהותי – שינוי המשפיע על המציאות כולה. שינוי שעצם ביצעו מעצב מחדש את המציאות וכתוצאה מכך כל המציאות משתנה .
  5. המקור –ויקיפדיה
  6. Donald Kirkpatrick – מודל קירקפטריק להערכת אפקטיביות תהליך הלמידה.
  7. על פי נתוני החברות כפי שהוצגו בכתבה במדור הדיגיטל של Y-NET במרץ 20 מדובר בעליה של עד 50% בחלק מהמגזרים.
  8. מפנה כאן ל"רמות החשיבה " כדוגמת הטקסונומיה של בלום (צ.ו)
  9. בעיקר מבחני תוקף מהימנות .
  10. מדד שיש לפריט להבדיל בין לומדים מיומנים ללומדים חלשים.
  11. אַמְפְּלִיטוּדָה, הִשְׂתָּרְעוּת הַתְּנוּדָה, הַסְּטִיָּה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר לְכָאן וּלְכָאן מִנְּקֻדַּת שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל (ויקיפדיה )
  12. תמהיל המבחן – הינו עזר לתכנון המבחן וכולל את נושאי המבחן , כמות השאלות בכל נושא ,רמות הקושי ורמות החשיבה הנדרשים (צ.ו )
  13. הנושא ניסקר במגוון רחב של מחקרי החוקרים טברסקי וכהנמן.
  14. ROI – Return on Investment (החזר השקעה )
  15. מערכות אלו כוללות פיקוח מצולם , שימוש בדפדפן מאובטח , שימוש במערכות זהוי פנים , AI ועוד (צ.ו)
  16. הכוונה לאבטחה הן של התווך התקשורתי והן לזו הנדרשת לאבטחת החומרה (צ.ו).
  17. אוריינות דיגיטלית (Digital literacy) היא סוג של אוריינות מדיה המתמקדת ביכולת להבין את סביבת המחשב והאינטרנט.
  18. תורת המבחנים היא התחום החוקר את השימוש במבחנים השונים, ומקדם אותו.

מחפשים קמפוס דיגיטלי ללמידה משמעותית מרחוק או קורס מקוון?
טופ-אדיו מתמחה בפיתוח והוראת תכניות ללמידה מרחוק, תוך היכרות וניסיון מעמיקים עם מערכות לניהול תהליכי למידה (LMS) ופלטפורמות ללימוד מרחוק, כלים להפעלת תלמידים במהלך השיעור וניסיון בהדרכת עשרות אלפי בני נוער מרקעים שונים ברחבי הארץ.
מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נשוב אליכם עם מידע נוסף