כמה פעמים קרה לכם שתלמיד נכנס באיחור לכיתה, קטע את רצף השיעור עם "סבב שלומ'ים", פגע בסמכותכם והעמיד אתכם במצב מביך מול שאר התלמידים?
אחד הדברים הכי חשובים שעליהם אנחנו מקפידים עם התלמידים שלנו הוא עמידה בזמנים⌚️, אולם במקרים רבים מה שמאפיין נוער בכלל (ונוער בסיכון בפרט) זה צורך בבחינת גבולות, משמעת נמוכה, וחוסר מוטיבציה ללמוד (פנימית או חיצונית).
עמידה בזמנים היא אחת ההתנהגויות המשפיעות באופן ישיר על רושם ראשוני והתרשמות כללית. מעבר להשפעתה על היכולת שלכם לנהל שיעור באופן יעיל – היא משפיעה במידה רבה על האופן שבו אתם נתפסים בעיניי התלמידים. התלמידים בוחנים אתכם על כל פעולה וההתמודדות שלכם עם איחורים משפיעה על איך התלמידים תופסים החשיבות של השיעור והמקצוע בכלל.

אז איך בכל זאת נכון לעשות זאת?
1. תיאום ציפיות מובנה בשיעור הראשון
2. בניית תשתית "המקל והגזר" המניע למשמעת גבוהה
3. טיפול באיחורים באופן מדורג
4. לא להתפשר על הכבוד והסמכות שלכם – דגש מיוחד לעבודה עם נוער בסיכון
5. קבלת עזרה מצוות ההדרכה או המחנך/ת
*נדגיש מראש כל הנאמר מתייחס לגבר ולאישה כאחד

בצעו תיאום ציפיות מובנה בשיעור הראשון

במקרים רבים תלמידים עושים בכיתה דברים אשר מובן לכולם שהם פסולים או לא מקובלים. התגובה שלהם במקרים רבים עשויה להיות "לא ידעתי שאסור". הדרך הנכונה להימנע מאמירות כאלו היא בניית תקנון כיתה יחד עם התלמידים תוך התייחסות לצעדי הענישה במצבים שונים כמו איחור. התקנון מהווה תיאום ציפיות דו צדדי וניתן לחזק את המחויבות כלפיו בכך שנחתים את התלמידים ונתלה אותו על אחד הלוחות בכיתה. גם אם אתם מלמדים שיעור מקצועי ולא המחנכים של התלמידים, זה לא צריך להוות מגבלה.
חשוב שנדע גם להסביר להם את הרציונל של בניית התקנון:
1. המטרה שלו היא שכולנו נלמד ונצליח, כל דבר שנלמד עשוי לשמש אותנו ביום מן הימים
2. אני רק אחד/אחת ואתם הרבה, אם לא נקפיד על כללים ברורים לא נוכל להתנהל לאורך זמן
3. חוזה/תקנון הוא מסמך שאתם נתקלים בו היום אם אתם מזמינים מוצרים מהאינטרנט, אם תשכירו או תקנו דירה, אם תקבלו כסף בירושה או תקחו הלוואה וגם כאשר תצטרפו לשוק התעסוקה. היכרות עם חוזה ועמידה בו תוך הפנמה שלהפרתו יש משמעויות רבות – היא משהו שהתלמידים צריכים להבין.

בניית תשתית "המקל והגזר" המניעה למשמעת גבוהה

בניית תשתית משמעתית בשיטת הגזר

תפקידנו כמורים או כמדריכים מקצועיים היא לבנות את המשמעת של התלמידים וללמד אותם מהם הגבולות. ניתן לעשות זאת גם בשיטת המקל וגם בשיטת הגזר. היינו רוצים להתחיל משיטת הגזר על מנת ליצור אווירה יותר נעימה בשיעור. כיצד מניעים למשמעת נכונה עם שיטת הגזר?
1. בונוס לציון הסופי או לציון המבחן ל "מצטיין/ת משמעת" או "מצטיין/ת החודש". כמובן שצריך להתאים את זה למסגרת שבה אנחנו נמצאים ולאופן בו זה נאמר כדי לא להביך את התלמידה או להפוך אותו ל'חנון' בעיני התלמידים האחרים. זהו כלי בעל חשיבות עצומה, תופתעו כמה תלמידים (ודווקא התלמידים עם קשיים לימודיים) ישמחו לקבל עוד כמה נקודות לציון.
2. תחרות עם פרסים בסוף השיעור (בנושא השיעור כמובן), רק מי שנכח בכיתה בזמן יוכל להשתתף. קהות היא אחד הכלים הקלילים והנוחים להניע תלמידים ללמידה באמצעות תחרות – זה לא נמאס להם לעולם! תוכלו לקרוא כאן על האופן שבו ניתן לשלב קהות בתהליכי למידה. (ייפתח בחלון חדש)
3. שיחה עם המחנכת/הורים או פידבק בכתב – כתלמידה, אני זוכרת שהפריע לי שרק 'הבעייתיים' שעברו שיפור בהתנהגות זוכים ליחס מהמורה. חשוב מאוד שנחזק תלמידים ששיפרו את התנהגותם גם בדברים "הקטנים" כמו הגעה בזמן לשיעור. חשוב אפילו יותר – לקבע התנהגות נכונה אצל תלמידים שתמיד עומדים בזמנים ותמיד מתנהגים יפה. שיחת טלפון להורים, פתק ממו עם מילה טובה בסוף השיעור ואפילו פרגון מול כל הכיתה – עשויים להשפיע במידה ניכרת על הרצון של התלמיד/ה להתמיד בהתנהגות הטובה.
אם עובר לך עכשיו בראש "איך היא מצפה שאעשה את כל זה? גם ככה אין לי זמן לנשום" – נסו להגדיר לעצמכם תזכורת פעם בשבוע או בחודש והפכו את הפעולה להרגל של 2-3 דקות.

אנו מאמינים כי כל אחד יכול ללמוד בצורה משמעותית ולחוות תחושת הצלחה מתהליך הלמידה. אם אתם מעוניינים ללמד בני נוער, להעצים אותם ולחבר אותם לשוק התעסוקה – דברו איתנו!

בניית תשתית משמעתית בשיטת המקל

זוכרים את התקנון שבנינו בתחילת התהליך? זה הזמן להשתמש בו. אנחנו צריכים להבהיר לתלמידים שכל איחור ייענה בתגובה משמעתית כלשהי. אנחנו ממליצים לפעול בצורה מדורגת ועקבית (יוסבר על כך בסעיף הבא). בנוסף, התירוץ הקבוע שבו מורים רבים נתקלים הוא "X אישר לי"/"הייתי בשיחה עם Y" – קבלת ההסבר הזה כפי שהוא זו הדרך המהירה להתמודד עם האיחור, אבל תגרום לכם להיתפס כמגוחכים מול שאר התלמידים – "אפשר לעבוד עליו". במקרים רבים אנחנו מגלים בדיעבד שהשיחה המדוברת הסתיימה כבר ממזמן ושהתלמיד כלל לא קיבל אישור לאחר. המלצתנו היא לומר בדרך כזאת או אחרת "זה לא נושא לדיון עכשיו, גשי אליי בסוף השיעור". אם נבנה את התקנון נבנה בצורה נכונה ונקפיד עליו – גם התלמידים שאיחור מוצדק יתקבל רק עם אישור בכתב.

טיפול באיחורים באופן מדורג – "שיטת ההסלמה"

כדי לטפל בבעיית משמעת בצורה נכונה, אנחנו צריכים לבנות את התגובה שלנו בצורה מדורגת ובהתאם לחומרתה. המטרה שלנו היא לאפשר לשיעור להימשך ולא לקטוע אותו בכל פעם שמישהו מאחר ולכן בפעם הראשונה נוכל להגיב באופן הבא: "שימי לב שזה איחור לכל דבר ועניין, הצטרפי לכיתה בדממה ובלי לקטוע את הרצף כי כבר התחלנו וזה מפריע". הסברנו את הרציונל מאחורי הדרישה והדגשנו בפניה ובפני כלל התלמידים כי לא מדובר בהתעלמות מהפעולה אלא התייחסות מדורגת ורציונלית.

בפעם השנייה התגובה שלנו תהיה יותר תקיפה ותכלול סוג של איום. חשוב מאוד שנבין את הסיטואציה ולא ננסה לפגוע בתלמיד או התלמידה מול כל הכיתה, אבל עדיין נקפיד על עקביות בתגובה: "זו כבר פעם שנייה, אני מזכירה לכולם שאיחור של יותר מפעמיים יגרור הורדת ציון/הוצאה מהכיתה/תגובה אחרת".
בפעם הבאה שאותה תלמידה תאחר, אנחנו מחויבים לקיים את ההבטחה שלנו (ולא משנה מה היא הייתה). חשוב מאוד שכל התלמידים ידעו שאם אנחנו מאיימים – אנחנו גם מקיימים. גם אם התלמידה תתחיל להתנגד עם אמירות בסגנון: "מה פתאום את מענישה אותי?" "אני לא יוצאת מהכיתה!" "אבל זה באישור" אנחנו נקפיד לעמוד בצורה איתנה כי כל התלמידים בוחנים אותנו דווקא ברגעים האלו.

לא להתפשר על הכבוד והסמכות שלכם

רלוונטי במיוחד לעבודה עם נוער בסיכון

שיטת ההסלמה מתאימה לטיפול בכל סוגי ההפרעות למעט אלימות מילולית או פיזית נגד המורה. בהדרכת נוער בסיכון אנחנו נתקלים לא מעט במשפטים כמו "מי את שתדברי אליי בכלל יא דפוקה?" "יאללה מה את מזיינת את השכל" – אלו מצבים שהתגובה עליהם חייבת להיות מדויקת, ברורה ותקיפה למען יראו ויראו (האמינו לנו שאנחנו נתקלים בתגובות כאלו לא מעט). תגובה בסגנון הזה: "אתה ממש לא מתנסח אליי בצורה כזו/מקלל אותי. עכשיו תצא מהכיתה מיד" היא טובה. אם התלמיד לא מוכן לצאת – ניעזר בצוות ההדרכה. עבודה עם נוער בסיכון מחייבת התייחסות אדוקה של צוות ההדרכה או ההוראה ולכן ברוב במקרים יהיה במקום מישהו שיש לו יותר כלים לטפל בבעיות משמעת מסוג זה.

מניסיון אישי, בפעם הראשונה לוקח זמן להתאושש מההלם כאשר תלמיד מדבר בצורה כזאת. גם אם נקטנו בפעולות חריפות בפעם הראשונה שקילל, כנראה שהוא לא ישנה את התנהגותו באופן דרסטי וימשיך לבחון את הגבולות שלנו כל הזמן – אם לא במילים האלו, אז במילים אחרות. זוהי אחריותנו לקבוע איפה עומד הקו האדום ולהתריע בפני התלמיד בכל פעם שהוא מתקרב אליו – גם אם זה לא יעזור במקרה שלו, זה ישפיע על שאר התלמידים. גם כאשר תלמיד אומר "כוסעמק!", צריך להסביר לו בצורה ברורה שאולי לא מדובר בקללה הנאמרת לנו באופן ישיר אך זאת צורת דיבור שמביעה חוסר כבוד וחוסר יכולת לשלוט על תסכול וכעסים ולכן היא תגרור תגובה. אני אוהבת להוסיף את האמירה "חשוב שתדע כבר מעכשיו לשלוט בכעסים ובצורת הדיבור שלך, אף בוס לא היה מוכן שעובד שלו ידבר אליו או אל לקוחות בצורה כזו, גם אם יש קשיים או מתיחות – נהוג לדבר על הדברים בצורה מכובדת. גם אני מקפידה לדבר אלייך תמיד בצורה מכובדת".

אנשים לרוב מביעים הערכה למי שיש עקרונות וערכים והוא עומד מאחוריהם ופועל על פיהם – ולכן בניית משמעת נכונה לצד תגובה הולמת (גם חיובית וגם שלילית) תבנה יחסי אמון והערכה כלפיכם מצד התלמידים. התלמידים צריכים לסגל לעצמם משמעת פנימית שלא נובעת מאיומים או תמריצים חיצוניים אבל לעתים לוקח זמן לבנות משמעת כזו. חוויה חיובית של הצלחה והתייחסות מכבדת, אישית ועקבית מצד המורה/מדריך – יסייעו מאוד בתהליך.

קבלת עזרה מצוות ההדרכה או המחנך/ת

חשוב שנדע לבקש עזרה וחשוב שנדע להשתמש בה. כמורים מקצועיים או מדריכים היכולת שלנו להעניש או לתגמל היא לעיתים מוגבלת. אם נסתכל על שיטת המקל והגזר אז אפשר לומר שהמקל לא "מכאיב" והגזר לא "משביע". אפשר ורצוי להיעזר באיש החינוך שמלווה את התלמיד ומכיר אותו בצורה משמעותית יותר. ייתכן כי הערכת אותו גורם כלפי התלמיד משמעותית מאוד ויכולה לסייע לנו בהשגת המטרות שלנו. יתרה מכך, ייתכן שמתקיים תהליך או מעקב נוסף על התלמיד ולא כדאי לחכות לישיבות ציונים או שיחות צוות כדי לגלות זאת. קשר קבוע ומתמיד עם הצוות החינוכי יסייע לנו לקבל גיבוי להחלטותינו וגם המלצות לדרכי התמודדות חדשות.

לסיום, אני מעוניינת לספר לכם על זיכרון אישי מלפני יותר מ 10 שנים. באחת מהכיתות ה"חלשות" בתיכון בו למדתי היו תלמידים עם קשיים לימודיים רבים לצד בעיות משמעת חמורות. המחנכת שלהם הייתה מנהיגה אמיתית בסגנון "המאמן קרטר" שהביאה כל אחד מהם לקצה גבול היכולת שלו ובנתה אמון וכבוד רב מצידם. אחת הטכניקות היפות שלה הייתה לשפר את סגנון הדיבור שלהם בצורה שתתקבל על ידיהם ותיצור אווירה חיובית. במסגרת חוקי הכיתה הוגדר שאסור לקלל. מי שמרגיש שחייב לקלל יאמר "ראש כרוב". בטיול השנתי כל הזמן שמענו אותם אומרים את זה וההומור שזה יצר שבר את הקרח וקירב אותנו (תלמידי הכיתות העיוניות) אליהם למרות הפערים הרבים. העקביות וההקפדה על הכלל הזה עוררו בי השראה רבה ונתנו לי רעיונות שאני מיישמת עד היום.

אם או בלי איחורים – זכרו כי המקצוע שלכם הוא החשוב ביותר ויש מי ששותף לקשיים איתם אתם מתמודדים. גם אם לעתים איננו חשים הערכה מצד ההורים או התלמידים, אנחנו בונים עתיד טוב יותר ואנשים טובים יותר. על כך כולם מודים לנו.

אנו מאמינים כי כל אחד יכול ללמוד ולחוות תחושת הצלחה מתהליך למידה. אנו עושים זאת בהצלחה עם עשרות אלפי נערים ונערות כבר כמעט 10 שנים באמצעות צוות מדריכים מדהים שנותן את כל כולו למען הנוער בישראל, ובפריסה ארצית! אנו מציעים קורסים והכשרות טכנולוגיות לנוער בסיכון, למצטיינים ולנוער מרקעים שונים.

אם אתם מעוניינים ללמד בני נוער, להעצים אותם ולחבר אותם לשוק התעסוקה – דברו איתנו!